ארט דקו, תנועה אמנותית סמלית של שנות ה-20, חוללה מהפכה בעולם התכשיטים על ידי הבאת אסתטיקה נועזת, מודרנית ואוונגרדית. הוא נולד לאחר מלחמת העולם הראשונה, משקף את האופטימיות של עידן בסימן טלטלות טכנולוגיות, תעשייתיות ותרבותיות. סגנון זה מובחן על ידי זיקתו לגיאומטריה, סימטריה ופשטות חזותית המנוגדת לנזילות והשפע של ארט נובו. כמו צורות אמנות אחרות, תכשיטי ארט דקו שאבו השראה ממגוון מקורות, כולל קוביזם, ארכיטקטורה מודרנית ותגליות ארכיאולוגיות, כמו זו של קברו של תותנקאמון ב-1922, מה שעורר שיגעון למוטיבים מצריים.
תכשיטים מתקופה זו מאופיינים בשימוש בצורות גיאומטריות קפדניות. משולשים, מלבנים ודפוסי מדרגות שולטים ביצירות. סימטריה היא עיקרון בסיסי של סגנון ארט דקו, כאשר כל יצירה מאוזנת ומסודרת בצורה מושלמת. תכשיטים אלו מגלמים את רוח התקופה, שבה המודרניות והחדשנות עדיפות על פני הקימורים הטבעיים והדוגמאות האורגניות של העבר. בניגוד לקווים הנקיים, מעצבי תכשיטים השתמשו בחומרים יקרים ולעתים אקזוטיים, ויצרו יצירות ששילבו פשטות צורנית עם תחכום חומרי. פלטינה, מתכת חזקה יותר מזהב, משמשת לעתים קרובות להגדרות תכשיטים, ומספקת גם קלילות וגם חוזק. יהלומים, חתוכים לבגטים או אזמרגדים, זכו להערכה במיוחד בזכות יכולתם להדגיש קווים גיאומטריים. אבני חן צבעוניות כמו ספיר, אודם, אמרלד, כמו גם חומרים פחות קונבנציונליים כמו אוניקס, אלמוגים או טורקיז, שולבו לעתים קרובות כדי ליצור ניגודים בולטים. השימוש באמייל, צבעוני וזוהר, היה גם סמן חשוב לאסתטיקת הארט דקו, שהביא מגע תוסס לפריטים מחמירים אחרת.
המוטיבים הדקורטיביים של תכשיטי ארט דקו משקפים חיפוש מתמיד אחר חידוש ואקזוטיות. צורות גיאומטריות שלטו, בין אם קווים ישרים פשוטים או עיבודים מורכבים יותר כמו זיגזג או דפוסי שברון, בהשראת האדריכלות הבבלית. במקביל, שולבו ביצירות השפעות מצריות, אסייתיות או אפריקאיות, המשקפות טעם לאקזוטיות שסימנה תקופה זו. סיכות בצורת ספינקסים, חרפושית או טווסים מסוגננים הן דוגמאות אופייניות למיזוג זה בין מודרניות לקסם לתרבויות עתיקות. מוטיבים פרחוניים, למרות שהם פחות נוכחים מאשר בסגנונות קודמים, נשארו בצורה גיאומטרית, עם קווים זורמים שהוחלפו בייצוגים מופשטים ונוקשים.
זיהוי תכשיט משנות ה-20 מצריך תשומת לב קפדנית לפרטים. צורות גיאומטריות וסימטריה הם אינדיקטורים מרכזיים, וכך גם השימוש בחומרים ספציפיים כמו פלטינה ויהלומים בחיתוך בגט. פריטי ארט דקו כוללים לעתים קרובות ניגודיות צבע בולטת, עם אבני חן מותקנות כדי ליצור משחקי אור דרמטיים. השפעת האדריכלות המודרנית ניכרת גם בקווים הנקיים והמדויקים של היצירות. לבסוף, דפוסים בהשראת תרבויות עתיקות או אקזוטיות יכולים גם לעזור לזהות יצירה אותנטית מאותה תקופה.
בתי תכשיטים מסוימים בלטו את עצמם במיוחד בתקופה זו, ויצרו יצירות שהפכו לסמל של סגנון הארט דקו. קרטייה, למשל, עם צמיד "טוטי פרוטי" המפורסם שלה, הצליחה לשלב את הנועזות של אבנים צבעוניות - אודם, ספיר, אזמרגד - עם גיאומטריה מדויקת ועדינה. צמיד זה, בהשראת מוטיבים פרחוניים ואקזוטיים, מגלם את עצם המהות של סגנון הארט דקו. בושרון, מצדו, שאב השראה ממצרים העתיקה ליצור תליונים וסיכות המייצגים חרפושות או דמויות מיתולוגיות. יצירות אלה, שנעשו מחומרים יקרים כמו אמרלד ואוניקס, הן דוגמאות נוצצות להשפעה הארכיאולוגית על תכשיטי התקופה. ואן קליף אנד ארפלס גם עשתה היסטוריה בסגנון אר-דקו עם שרשרת ה-Zip שלה, יצירה חדשנית הניתנת להפיכה לצמיד, ובכך הוכיחה את יכולתו של הבית לשלב פונקציונליות ואסתטיקה גיאומטרית. לבסוף, מאובוסין וז'אן פוקה, מעצבים גדולים של אותה תקופה, עזרו להגדיר את סגנון הארט דקו עם פריטים נועזים, בשילוב קווים נקיים וחומרים אקזוטיים.
תכשיטי ארט דקו מבוקשים היום על ידי אספנים וחובבי היסטוריה של תכשיטים. הם מייצגים לא רק תקופה של התחדשות אמנותית, אלא גם רגע מפתח באבולוציה של עיצוב ומודרניות. הגיאומטריה הקפדנית שלהם, השימוש החדשני שלהם בחומרים והשראתם הרב-תרבותית הופכים אותם לעדויות יוצאות דופן של תקופה שבה תכשיטים היו השתקפות של עולם שמשתנה במהירות.
